בבא מציעא דף מח עמוד ב

פרק רביעי

אביי: מודיעים לו, ולא מקללים ד'ונשיא בעמך לא תאר'.

רבא: מקללים ד'בעמך' - בעושה מעשה עמך.

רבא- מדרחב''י: הביאו לו כסף על המלח, שבסוף התייקר, וא''ל רי''ו שיתן להם ואי לא יקבל עליו מי שפרע והא רחב'י א''צ לדעת אלא לקללה הוא

ודחי': דוכי רחב''י לקבל עליו קללת רבנן? אלא שהביא לו ערבון וס''ל שרק כנגדו הוא קונה, וא''ל רי''ו דכנגד כולו הוא קונה

מיתיבי: הנותן ערבון לחבירו, ואמר לו: אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך,

והלה אמר לו: אם אני אחזור בי - אכפול לך ערבונך,

לרבי יוסי: נתקיימו התנאים דאסמכתא קניא.

ר"י: דיו שיקנה כנגד ערבונו.

רשב''ג: בד''א: בזמן שאמר לו ערבוני יקון.

אבל מכר לו בית או שדה באלף זוז, ופרע לו מהם חמש מאות זוז - קנה, ומחזיר לו את השאר אפילו לאחר כמה שנים.

אין להוכיח: דה''ה למטלטלין דבסתמא קני לכולהו.- דמטלטלין בסתמא לא קני.

דדוקא קרקע דבכסף קני ממש לכולה, מטלטלי דלא קני אלא לקבולי מי שפרע - לא קני לכוליה.

לימא כתנאי: המלוה את חבירו על המשכון ונכנסה שמיטה, ושוה רק חצי

לרשב''ג אינו משמט. ר''י הנשיא אם אינו בשווי ההלואה - משמט.

ואין לומר: שהמחלוקת אם משמט החצי שאינו כנגד הלוואה.

ודחי: דלרשב''ג: אינו משמט היינו להחצי שעליו יש את המשכון.

ולר''י הנשיא: להחצי שלקח עליו משכון גם משמט, והמשכון לזכרון דברים בעלמא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום