בבא מציעא דף מח עמוד א

פרק רביעי

קרא: 'וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו'.

תשומת יד ר"ח: כגון שיחד לו כלי להלואתו,

עשק ר"ח: כגון שיחד לו כלי לעשקו.

וכשהוא הודה 'והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו'

ואילו תשומת יד לא הזכיר, והטעם משום דמחסרא משיכה.

ר"פ לרבא: אולי תשומת יד נלמד מעושק.

- הב"ע: כגון שנטלו ממנו וחזרו והפקידו אצלו. ותרי גווני פקדון

ואי חזר הכתוב לתשומת יד - לא היה מקום להוכיח

עכשיו שלא חזר הכתוב - מסייע לר''ל.

ואף שמרבה תשומת יד להשבון מר''ש או מכל אשר ישבע עליו לשקר ליתן האמור למעלה למטה, - מיהא בהדיא לא חזר הכתוב.

ב. מתני דתניא: נתנה לבלן מעל, שהמעות קונות רק כשאין משיכה

רב: דוקא בלן אבל דבר אחר דמחסר משיכה לא מעל עד שימשוך.

והתניא: נתנה לספר - מעל, וספר הא בעי לממשך תספורת!

הב"ע: בספר נכרי, שאינו בר משיכה.

ותנ''ה: נתנה לספר או לספן או לכל בעלי אומנות - לא מעל עד דמשך.

- קשיין אהדדי!: - אלא לאו ש"מ: כאן - בספר נכרי, כאן בספר ישראל

- וכן אר"נ: דבר תורה מעות קונות. ולוי הגיה במתניתיה: נתנה לסיטון - מעל, ולא קשה לר''ל דהא מני ר''ש היא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום