בבא מציעא דף מז עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רשבדר''א: כמאן כתבינן האידנא 'במנא דכשר למקניא ביה'.

במנא - לאפוקי מדרב ששת, דאמר קונין בפירות.

דכשר - לאפוקי מדשמואל, דאמר: קונין במרוקא.

למקניא לאפוקי מלוי דאמר בכליו של מקנה, קמ"ל רק להקנות.

ביה- ר''פ: למעט מטבע, ור''ז[ר"א]: למעט איסורי הנאה.

א"ד: ביה, ר''פ: למעט מטבע.

דכשר ר''ז: למעט איסורי הנאה. - אבל מוריקא לא אצטריך.

א. אסימון קונה את המטבע וכו'.

אסימון? רב: מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ.

מיתיבי: אין מחללין מעשר שני על אסימון, ולא על מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ.

מכלל דאסימון אינם מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ!

ואין לומר: שמפרש דלהדיא תני דלר''ד מחללין מעש''ש על אסימון וחכ''א אין מחללין

ושוין - שאין מחללין על מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ!

ב. רי''ו: אסימון -מטבע חלק ולטעמיה דר''ד ורי''ש אמרו דבר אחד.

ר''ד הא דאמרן.

'וצרת הכסף בידך' – רי''ש: לרבות כל דבר הנצרר ביד,

ר''ע: לרבות כל דבר שיש עליו צורה.

ב. כיצד? משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו.

רי"ו: דבר תורה מעות קונות, ומפני מה אמרו משיכה קונה - גזירה שמא תפול דליקה באונס,ואי נעמיד ברשות המוכר יטרח ויציל

ר"ל: משיכה מפורשת מן התורה 'ואו קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד.

ולרי"ו: 'מיד' - למעט קרקע שאין בה אונאה.

ולר''ל: א''כ לכתוב 'וכי תמכרו ממכר מיד עמיתך אל תונו', או קנה -למשיכה.

ולרי''ו: 'או קנה' - לאף בנתאנה מוכר [ולא רק לוקח].

ולר''ל: תרתי גמר מיניה.

א. תנן: ר"ש: כל שהכסף בידו - ידו על העליונה. ולוקח לא יכול לחזור בו.

אי מעות קונות - משום כן מוכר יכול לחזור בו, ולא לוקח.

אלא אי מעות אינן קונות – שגם לוקח יחזור בו?

- ר''ל: אמינא אליבא דרבנן ולא דר''ש וזה הנפק''מ בין ר''ש לרבנן.

לרי"ו הנפק''מ: דרבנן ס'ל כר'ח: כדרך שתקנו משיכה במוכרין כך תקנו בלקוחות.

ב. תנן: אבל אמרו מי שפרע מדור המבול הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. אי מעות אינן קונות מדוע קאי באבל

- ודחי': קאי ב'אבל' משום עצם ה'דברים'.

וקשה דר"ש: אף שאמרו טלית קונה דינר זהב, אין דינר זהב קונה טלית שלגבי הטלית זה פירי וכך הלכה שיכולים לחזור, אבל אמרו: מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים בים, הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו.

ב. והנושא ונותן בדברים לא קנה, והחוזר בו אין רוח חכמים נוחה הימנו.

ואמר רבא: אנו אין לנו אלא אין רוח חכמים נוחה הימנו.

דברים שיש עמהם מעות - קאי באבל,

דברים שאין עמהם מעות - לא קאי באבל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום