חולין דף יד עמוד ב

פרק ראשון

- התם טעמא, דאמרו לר"מ: אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע?

- אמר להן: לכשיבקע!

ב. אלא מדתני איו; ר"י אומר: אין אדם מתנה על שני דברים כאחד,

אלא אם בא חכם למזרח עירובו למזרח, למערב - עירובו למערב, ואילו לכאן ולכאן לא;

והוינן בה: מאי שנא לכאן ולכאן דלא? דאין ברירה, מזרח ומערב נמי אין ברירה!

וארי"ו: וכבר בא חכם!

ג. אלא אמר רב יוסף: רבי יהודה דכלים היא, דתנן: כל הכלים הניטלין בשבת - שבריהן ניטלין,

ובלבד שיהו עושין מעין מלאכה, שברי עריבה לכסות בהן פי חבית, שברי זכוכית לכסות בהן פי הפך;

ר"י: ובלבד שיהו עושין מעין מלאכתן, שברי עריבה לצוק לתוכן מקפה, שברי זכוכית לצוק לתוכן שמן

ומשמע דמעין מלאכה אחרת לא, אלמא כיון דלא הוכן מאתמול למלאכה זו אסירי ה"נ אסורה

א"ל אביי: מי דמי? התם מעיקרא כלי והשתא שבר כלי, והו"ל נולד ואסור,

הכא מעיקרא אוכלא ולבסוף אוכל, אוכלא דאיפרת הוא,

ושמעינן לר"י דאוכלא דאיפרת שפיר דמי, דתנן: אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין, ואם יצאו מעצמן - אסורין;

ר"י אומר: אם לאוכלין - היוצא מהן מותר, ואם למשקין - היוצא מהן אסור!

לאו אתמר עלה, אריא"ש: מודה היה ר"י לחכמים בסלי זיתים וענבים? אלמא כיון דלסחיטה קיימי יהיב דעתיה, ה"נ כיון דלשחיטה קיימא יהיב דעתיה.

מידי הוא טעמא אלא לרב, האמר רב: חלוק היה רבי יהודה אפילו בסלי זיתים וענבים!

ד. אלא ארשבדר"א: ר"י דנרות היא, דתניא: לר"י מטלטלין נר חדש אבל לא ישן,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום