חולין דף טו עמוד א
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
אימר דשמעת לר"י במוקצה מחמת מיאוס, דאר"י כל נרות של מתכת מטלטלין, חוץ מן הנר שהדליקו בו באותה שבת.
- ודחי# דודלמא שאני התם, דהוא דחי ליה בידים!
ה. אלא אמר רב אשי: ר"י דמבשל היא, דתנן: המבשל בשבת,
לר"מ: בשוגג יאכל, במזיד לא יאכל,
לר"י: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית;
רי"ו הסנדלר: בשוגג יאכל למוצ"ש לאחרים ולא לו, במזיד לא יאכל עולמית לא לו ולא לאחרים.
ונוקמה במזיד ור"מ!
לא ס"ד דקתני דומיא דיום הכפורים דל"ש בשוגג או במזיד אף הכא ל"ש בשוגג או במזיד דלא אכיל
וא"א להעמיד בשוגג וכר"י דה"ק: אע"פ דבמזיד מתחייב בנפשו הוא, הכא דבשוגג שחיטתו כשרה.
וא"א כרי"ו הסנדלר דלא שנא בשוגג ולא שנא במזיד לא אכיל!
דרי"ו הסנדלר מפליג במוצ"ש לאחרים ולא לו, תנא דידן שחיטתו כשרה קתני, ל"ש לו ול"ש לאחרים.
• תני תנא קמיה דרב: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל,
ומשתיק לרב.
מ"ט משתיק אי משום דס"ל כר"י ותנא כר"מ – וכי מצד זה משתיק?
ועוד מי ס"ל כר"י והארחב"א: כי מורי רב לתלמידיה מורי כר"מ,
וכי דריש בפירקא - דריש כר"י משום עמי הארץ
וכי תימא: תנא בפירקיה תנא קמיה, אטו כולי עלמא לתנא צייתי? לאמורא צייתי!
• ארנב"י: תנא, שוחט תנא קמיה דרב: השוחט בשבת, בשוגג יאכל, במזיד לא יאכל,
א"ל: מאי דעתיך? כר"מ? ע"כ לא שרי ר"מ אלא במבשל דראוי לכוס, אבל שוחט דאין ראוי לכוס לא.
והא מתני' דשוחט הוא ואר"ה: דרש חב"ר מדרב: אסורה באכילה ליומא, ונסבין חבריא למימר רבי יהודה היא, הא רבי מאיר שרי!
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום