חולין דף ו עמוד א

פרק ראשון

ואי לא קיבל מריב"א – שיתרץ לו כאן כשישראל עומד על גביו, כאן כשאין ישראל עומד על גביו! אלא ש"מ קיבל, ש"מ.

• מ"ט גזרו רבנן: כשר"מ שלח את רשב"א להביא יין מן הכותים, ומצאו ההוא סבא

א"ל: 'וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה', סיפר רשב"א לר"מ, וגזר על יינם.

מ"ט, רנב"י: דמות יונה מצאו להן בראש הר גריזים שהיו עובדין אותה,

ור"מ לשיטתו דחייש למיעוט, וגזר רוב אטו מיעוט, ור"ג ובית דינו גם ס"ל כר"מ.

פשטיה הכתוב בתלמיד היושב לפני רבו, דתני ר"ח 'כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ',

אם יודע תלמיד ברבו שיודע להחזיר לו טעם - בין,

ואם לאו - תבין את אשר לפניך ושמת סכין בלועך, ואל תשאל, אם בעל נפש אתה - פרוש הימנו.

• ומעשה שר' אבהו שלח את ריב"י להביא יין מן הכותים, מצאו ההוא סבא, שאמר אין כאן שומרי תורה.

וסיפר ריב''י לר' אבהו, ור' אבהו לר' אמי ור' אסי, ולא זזו משם עד שעשאום עכו"ם גמורין.

למאי? אי לשחיטה ויין נסך – משם ר"מ ור"ג גזרו בהו רבנן!

אלא הם גזרו ולא קבלו הם, באו ר' אמי ור' אסי גזרו וקבלו מהם!.

מאי עכו"ם גמורין: רנב"י - לבטל רשות וליתן רשות בעירוב חצרות,

דישראל מומר משמר שבתו בשוק - מבטל רשות ונותן רשות, ושאינו משמר שבתו בשוק - אינו,

מפני שאמרו ישראל נותן רשות ומבטל רשות,

ובעכו"ם עד שישכור, כיצד? אמר לו רשותי קנויה לך, רשותי מבוטלת לך - קנה ואינו צריך לזכות.

• ומעשה ר"ז ורב אסי נזדמנו לפונדקא דיאי, הביאו לפניהם ביצים המצומקות ביין, של ע"ה, ר"ז לא אכל ורב אסי אכל,

ר"ז לרב אסי: ולא חייש מר לתערובת דמאי? – א"ל לא ידעתי.

אר"ז: אפשר גזרו על תערובת דמאי, ויגרם שרב אסי יאכל איסור? אם בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן, כ"ש צדיקים עצמן!

נפק דק ואשכח: דהלוקח יין לתת לתוך המורייס או האלונתית, כרשינין לעשות טחינין, עדשים לעשות רסיסין - חייב משום דמאי ואצ"ל משום ודאי,

והן עצמן הלוקח מוכנים מותרין מפני שהן תערובת.

ולא גזרו על תערובת דמאי? והך הנותן לשכנתו ע"ה עיסה לאפות וקדירה לבשל - אינו חושש לשאור ותבלין שבה לא משום שביעית ולא משום מעשר,

ואם אמר לה עשי לי משליכי - חושש לשאור ותבלין משום שביעית ומעשר!

- שאני שם א. דכיון דקאמר לה עשי לי משלך, כמי שעירב בידיים.

רפרם ב. שאני שאור ותבלין, שנעשה לטעם, וטעם לא בטל

וקשה ולא חיישי לאחלופי? והא הנותן לחמותו מעשר את שנותן לה ואת שנוטל ממנה, מפני שחשודה מחלפת המתקלקל!

ודחי:- שם הטעם כר"י: רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום