חולין דף ח עמוד ב

פרק ראשון

וקשה חדשה, בין לרי"ש בין לר"ע משמשי ע"ז הן, ואינן אסורין עד שיעבדו!

- שאני א. שחתך בה עצים לע"ז, ב. בישנה שליבנה באור ונשרפה שמנוניתה.

רב: קולף, ורבב"ח: מדיח.

אין לומר שחלקו, אם בית השחיטה צונן או רותח!

שלכו''ע: בית השחיטה רותח, ואף למ"ד מדיח – מתוך שהסימנין טרודים להוציא דם אינם בולעים.

א"ד: לכ"ע בית השחיטה צונן, מ"ד מדיח - ניחא, מ"ד קולף – מדוחק הסכין בולע.

רב אחא ורבינא: חד אמר מגעילה בחמין, וחד אמר די בצונן.

והלכתא: אפי' בצונן, ואי יש מטלית קשה לקנחה – אף צונן לא צריך.

ולמ"ד בחמין מ"ט? משום דבלעה איסורא – גם בשחיטה כשרה בלעה איסור אבר מן החי קודם גמר שחיטה!

– בולעת כשמתחממת, ומתחממת רק בגמר שחיטה, ואז כבר היתר.

ר''י מרב: א. ששוחט בה, ב. שמחתך בה בשר, ג. שמחתך בה חלבים.

ולא סגי בחדא, ויחתוך בשר ואח"כ חלבים? – גזירה שמא יחתוך חלבים ואח"כ בשר.

אבל כשהצריכוהו שתים יש היכר.

ר''י מרב: הטבח צריך שני כלים של מים: א. שמדיח בו בשר, ב. שמדיח בו חלבים.

ולא סגי בחדא, וידיח בו בשר ואח"כ חלבים? – גזירה שמא ידיח חלבים ואח"כ בשר.

אבל כשהצריכוהו שתים יש היכר.

•אמימר מר"פ: לא יהפוך אדם כסלים שחלבן דבוק בהן על הבשר, שזב החלב והבשר בולע.

וכשמונחין כדרכן החלב למעלה, הבשר לא בולע מהכסלים? – שהקרום מפסיק מלמטה,

אבל מלמעלה הקרום מתפורר כשממשמשת בו יד הטבח.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום