חולין דף ט עמוד א

פרק ראשון

ר''י מרב: ת"ח צריך שילמוד ג' דברים: כתב, שחיטה, ומילה.

ורחב"ש מרב: אף קשר של תפילין, וברכת חתנים, וציצית. – ואידך לא הזכיר? מפני שהם שכיחים ולומד מאליו.

ר''י משמואל: כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו,

ואלו הן הלכות שחיטה: שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה, ועיקור.

ומיירי במי ששחט לפנינו ב' וג' פעמים יפה, דהו''א שגם בזה שחט יפה קמ"ל- כיון שלא למד, פעמים ששוהה ודורס ואינו יודע.

ר"י משמואל: הטבח צריך שיבדוק בסימנים לאחר שחיטה שנשחט רובן.

והך דר''ש 'אם שהה כדי ביקור' – רב יוסף היינו ביקור סימנין! – אביי: ביקור טבח חכם בסכינו.

לא בדק, מאי: מראב"י: טרפה ואסורה באכילה,

ובמתניתא: נבלה ומטמאה במשא.

וחלקו: בדר"ה דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה,

נשחטה - הרי היא בחזקת היתר עד שיודע לך במה נטרפה,

מר סבר בחזקת איסור קיימא והשתא מתה היא, ונבלה,

ומר סבר בחזקת איסור אמרינן, בחזקת טומאה לא אמרינן, שלא היתה בה מתחילה.

ר"ה: בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה,

נשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה.

ולא אמר בקצרה דנשחטה הותרה! דקמ"ל- דאף שנולדה בה ריעותא.

כדבעא ר' אבא מר"ה: בא זאב ונטל בני מעיים והחזירן כשהן נקובין, מי חיישי שמא במקום נקב שהיה כבר מקודם נקב הזאב, או לא?

א"ל: אין חוששין שמא במקום נקב נקב.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום