חולין דף ז עמוד א

פרק ראשון

אלא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו, אף אני מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו.

מכאן לת"ח שאמר דבר הלכה, שאין מזיחין אותו,

וא"ד מזניחין, וא"ד מזחיחין.

מ"ד מזיחין - אין מזיזין אותו מדבריו, - ד'וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן',

ומ"ד מזניחין - אין משקצין דבריו, - ד'כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה'',

ומ"ד מזחיחין - אין תולין בגאותו, - דמשרבו זחוחי הלב רבו מחלוקות בישראל.

• מתקיף יהודה ברשב"פ: וכי יש מ"ד שבית שאן אינה מא"י?

ד'וְלֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה אֶת בֵּית שְׁאָן וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ'!

- נשמט ממנו, ראב"ש: הרבה כרכים כבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל, ובית שאן מהן,

וקסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא לעתיד לבא, והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית.

רי"ר לר"ז: והא ר"מ עלה בעלמא אכל! ואכילת עראי פטורה ממעשר

א"ל: מאגודה אכל, וירק הנאגד נקבע למעשר משיאגד.

ואין לחשוש: שלא שם לב? – השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן, כ"ש צדיקים עצמן!

ואין לחשוש שעישר עליהם ממקום אחר? – לא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף.

ואין לחשוש שנתן עיניו בצד זה ואכל בצד אחר? – שאדם גדול מעיד עליו.

רפב"י הלך לפדיון שבויין, פגע בנהר גינאי,

א"ל: גינאי, חלוק לי מימך ואעבור בך,

א"ל: אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני,

אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה, אני ודאי עושה.

א"ל: אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם – חלק לו.

ואח"כ בא אדם שנושא חיטים לפסח, אמר לנהר חלוק גם לזה שבמצוה עוסק – חלק לו.

ואח"כ בא טייעא סוחר ערבי שנתלווה אליהם, אמר לנהר חלוק גם לזה שלא יאמר כך עושים לבני לויה – חלק לו.

• רב יוסף: כמה גדול אדם זה כמשה וששים ריבוא שקרעו ים סוף, דשם פעם אחת וכאן ג' פעמים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום