חולין דף ח עמוד א

פרק ראשון

• ר"ז משמואל: ליבן סכין ושחט בה - שחיטתו כשרה, שחידודה קודם לליבונה.

ואין לחשוש שצדדי הסכין שורפים הסימנים! -כיון שבית השחיטה מתרווח ואין הצדדין נוגעים.

• איבעיא להו: ליבן שפוד והכה בו, אי נדון משום שחין או מכוה?

נפק"מ: דשחין ומכוה מטמאין בשבוע אחד בשני סימנין, בשער לבן ובפסיון,

וחלקן הכתוב? לומר שאין מצטרפין זה עם זה לשיעור גריס.

והא איזהו שחין? לקה בעץ, באבן, בגפת, בחמי טבריא, ובכל דבר שלא בא מחמת האור לרבות אבר מעיקרו - זהו שחין,

ואיזהו מכוה? נכוה בגחלת, ברמץ, בסיד רותח, בגפסית רותח, ובכל דבר הבא מחמת האור לרבות חמי האור - זו מכוה.

והא שחין ומכוה באותו מקום, אם שחין קודם למכוה - בטל מכוה את השחין,

ואם מכוה קודמת לשחין - בטל שחין את המכוה.

וכאן ה"ד? – שהיה בתחילה חצי גריס שחין, וליבן שפוד והכה בו ונעשה בו חצי גריס אחר,

אי המכה קודמת והחום מבטל למכה – הו"ל שחין ומכוה ולא מצטרפין,

או החום קודם והמכה מבטלת לחום – הו"ל שחין ושחין ומצטרף?

אין להוכיח מר"ז שליבן סכין ושחט בה כשירה, חידודה קודם לליבונה ומשמע שהמכה קודמת! – דשאני חידוד שחיתוכו קודם לחומוד

- ואין להוכיח דליבן שפוד והכה בו נדון משום מכות אש, משמע החום קודם! – גם שם דקרו בו, והיינו חידוד.

• ר"נ מרב"א: סכין של ע"ז מותר לשחוט בה - מקלקל הוא,

ואסור לחתוך בה בשר - מתקן הוא.

רבא: פעמים שהשוחט אסור - במסוכנת, שמתקנה, ומחתך מותר – בירכות העומדות למתנה, שחיתוכן מקלקל.

ואין להקשות דתיפוק ליה לאסור חיתוך משום שמנונית האיסור שבה! – בחדשה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום